הצפע הארצישראלי – צפע מצוי

הצפע הארצישראלי – צפע מצוי

נחש צפע הארצישראלי (Daboia Palaestinae – Vipera Palaestinae) הוא הנפוץ מבין הנחשים הארסיים הקיימים בארץ ישראל ובמדינות הסמוכות לנו. אפשר לראותו במקומות רבים בטבע ברחבי המדינה אך גם בסמוך לבתים.

נחש הצפע הארצישראלי כמו כל הנחשים בארץ הם חיות בר מוגנות, אין לצוד אותן, לפגוע בהן או להרוג אותן. ביצוע אחת מהפעולות הללו היא עבירה לחוק הנושאת עונשים כבדים. הצפע המצוי לא נמצא בשבי למעט מקרים בודדים של מחקר והסברה או לצורך שאיבת הארס שלו לצרכי הכנת נסיובים נוגדי ארס עבור בתי החולים.

לוכד נחשים? בלי פאניקה! כל מה שצריך זה לחייג: 052-9095321

פחות לחוץ? אפשר גם להשאיר פרטים ואדאג לחזור אליך

נחש זה פעיל בעיקר בלילות, הוא אורב לטרף כמו מינים אחרים של נחשים במשפחת הצפעיים. עיקר מזונו של הצפע המצוי הוא חיות כמו קרפדות, זוחלים שונים, חולדות, עכברים, גוזלים וציפורים. בימים שאינם חמים במיוחד בחילופי עונות הוא פעיל גם במהלך היום.

הצפע המצוי הוא חריג מול יתרת הנחשים ממשפחת הצפעונים, רק הוא מטיל ביצים, בניגוד ליתר בני משפחתו המשריצים נחשים חיים. הנקבה מטילה באדמה לחה כמות הנעה בין 10 ל – 30 ביצים. הביצים בוקעות לאחר כ – 6 שבועות והנחשים הקטנטנים שגודלם כ – 20 ס"מ הם כבר בעלי ארס. בכל שנה הם מכפילים את גודלם וכחלק מתהליך הצמיחה הם גם משילים את עורם כמה פעמים לאורך השנה.

תיאור הצפע

רוב גופו של הצפע המצוי הוא רחב למעט הזנב שהוא די קצר אצל הזכרים וקצר ומעט שמנמן אצל הנקבות. משקלו של הנחש יכול להגיע עד קילוגרם וחצי ואורכו המקסימלי הוא – 1.35 מטר.

צבעי ההסוואה שלו מותאמים לאזור שבו הוא חי ומספקים לו יתרון בל מקום שבו הוא מסתתר. הצפעים המצויים בדרום הארץ הם בגוונים בהירים יותר מאלו החיים בצפון. צבעיו הדומיננטיים הם בספקטרום שבין חום לצהבהב ומעליהם פס עקלתון המכיל צורות של מעוינים עבים המחוברים זה לזה בצורת שרשרת הממוקמת לכל אורכו מקצה לקצה.

ראשו של הצפע משולש כיון שהוא מכיל את בלוטות הארס משני צדיו, הראש רחב יותר מרוחבו של גופו ומעליו סימן הנראה כמו האות V.

הנחש חי בטבע בממוצע כ – 16 שנה ואם הוא חי בשבי, תוחלת החיים שלו עולה לסביבות 20 שנה.

הצפע המצוי והאדם

לאור העובדה שהצפע המצוי מסתובב גם בישובים מיושבים, כמות ההכשות שלו גדולה. שיני הארס שלו מאד גבוהות והוא יכול בעת ההכשה להעביר כמות גדולה של ארס המצויה בבלוטות הארס המפותחות שלו.

הנחש אינו מכיש אלא אם הוא מרגיש מאוים, וכך ההכשה היא לצרכי התגוננות. בשלב זה הוא עובר למצב שבו חלקו העליון במצב עמידה והוא מציג את חלקו האחר לעבר האדם שכביכול מאיים עליו. אם האיום עדיין קיים, הוא יכיש את האדם. פעולה זו תגרור אחריה מנוסה של הנחש וניסיון של הנפגע או חבריו להרוג את הנחש כדי לתהות באופן מדויק על מינו לצרכי ריפויו של הנפגע.

בלוטות הארס ממוקמות משני צדי ראשו המשולש של הצפע, מכל אחת מהבלוטות יוצאת צינורית עד שיני הארס שהן שיניים ארוכות וחלולות בחלק הקדמי של הלסת. בעת ביצוע פעולת ההכשה, הנחש פותח לרווחה את לועו, שיניו הקדמיות נשלפות קדימה ומבצעות את ההכשה תוך הזרקת הארס לאיבר הגוף של האדם.

הכשה של צפע מצוי היא סכנת חיים ולכן על האדם לקבל טיפול ראשוני בשטח ולהגיע במהירות שיא לבית החולים הקרוב כדי לקבל את הנסיוב הדרוש להצלת חייו.

מאמרים אחרונים מהבלוג שלנו...

כתיבת תגובה

סגירת תפריט