טיפול בהכשת נחש: מה עושים לאחר הכשת נחש

מספרם של מיני הנחשים המצויים בעיקר בטבע מוערך ב – 2,500. הם ממוינים ל – 13 משפחות שונות. חמש משפחות מתוכן מוגדרות כנחשים ארסיים.

אוכלוסיית הנחשים בישראל כוללת כ-41 מיני נחשים שונים שחיים לאורכה ולרוחבה של המדינה. מתוך 41 מיני הנחשים 9 ארסיים הצפע הארץ ישראלי, צפע חרמון, פתן שחור, עכן קטן, עכן גדול, שפיפון, אפעה, שרף עין גדי ולפחות 4 מתוכם נחשבים קטלניים לאדם.

לוכד נחשים? בלי פאניקה! כל מה שצריך זה לחייג: 052-9095321

פחות לחוץ? אפשר גם להשאיר פרטים ואדאג לחזור אליך

מבין כל הנחשים הארסיים שמנינו, המסוכנים ביותר הם שרף עין גדי, הצפע הארץ-ישראלי והאפעה כיוון שהם מכישים בתדירות גבוהה יחסית ואדם שהוכש על ידי אחד משלושת הנחשים המסוכנים הללו עלול למות עקב הכשה זו.

במחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות הסתבר שבנוסף לנחשים הארסיים, קיימים נחשים ללא שיני ארס שלמרות זאת הנשיכה שלהם היא קטלנית.

לכן נקבעה שיטת מיון חדשה המחלקת את הנחשים למסוכנים ולא מסוכנים. בספירה כללית עולמית כמות סוגי הנחשים המסוכנים לאדם מתקרבת ל – 400.

התופעות הנראות והמורגשות לאחר הכשה של צפע או אפעה הן דימום, בצקת המתפתחת במהירות וכאבים עצומים. בנוסף לכך, בצקת בדרכי הנשימה, דימום פנימי, אי קרישת דם וירידה משמעותית בלחץ הדם, הזעה, בחילות והקאות, שינוי בקצב פעימות הלב, פרכוסים וטעם מתכתי בפה.

כמו-כן סימנים חיצוניים כמו שריטות, דימום הנובע ממקום ההכשה, נפיחות מקומית, סימנים בולטים של שיני הארס של הנחש.

עוצמת ההרעלה נמדדת על פי כמות הארס שהוחדרה לגוף האדם בעת ההכשה. הנתונים משתנים על פי גודלו של הנחש מול גודלו של האדם הנפגע ובבעיותיו הרפואיות, אם קיימות.

קיימים גם מקרים שבהם הנחש אינו מעביר ארס כלל בעת ההכשה. זה קורה בכ- % 25 ממקרי ההכשה בארץ.

נחש קטן

איך מטפלים בהכשת נחש

קריאה לעזרה לצוותים רפואיים ולאמבולנס.
עד הגעת הצוותים הרפואיים, על הנפגע לשכב במנוחה מוחלטת ללא תנועה ולהירגע עד כמה שניתן.
את האיבר שהוכש יש לקרר כדי למנוע התפשטות של הארס בגוף ולקבע באמצעים הקיימים בשטח מתחת לגובה הלב.

מה עושים לאחר הכשת נחש

אם נמצא במקום פרמדיק או רופא, מומלץ לתת באופן מידי עירוי נוזלים, להתקין חוסם זרימה ורידית שטחית וגם חוסם זרימה לימפטית ולתת משככי כאבים.
העברתו של הנפגע מיד עם הגעת האמבולנס ובמהירות האפשרית לבית החולים תוך חיבורו למחלץ סוֹיֵר (התקן ליניקת הארס) בתוך חמש דקות מהמקרה. יש להשאירו במשך שלושים עד ארבעים דקות עם המחלץ הייעודי בדרך לבית החולים.
בעבר השתמשו בשיטות הידועות היום כשיטות פסולות ולכן מומלץ לא לבצע אותן, צריבה של מקום ההכשה, מציצת הארס וביצוע חתך באזור שהוכש. גם מתן משקאות אלכוהוליים או חמים אינם מומלצים כיוון שכך יתפזר הארס דרך מחזור הדם לכל האיברים בגוף.

טיפול המתבצע בבית החולים

הרמת האיבר שהוכש וקיבועו.
קבלת החלטה מידית אם מדובר בנחש ארסי או לא. אם הנחש אינו ארסי, מבצעים פעולות חרום הזהות למקרי דקירה ובנוסף לכך, מזריקים למטופל זריקת אנטי טטנוס.
אם נראה לרופאים כי הנחש היה ארסי והארס יצר השפעה כלל מערכתית על גופו של הנפגע, הם מחליטים לתת לו נסיוב שיחסן אותו מהארס הקיים בגופו. סתירת הארס מתבצעת תוך שימוש בנסיוב הכולל נוגדנים לארס והניתן בעירוי תוך-ורידי. הנסיוב שעלות כל יחידה שלו היא אלפי דולרים, עוזר במקרי הכשה של הצפע או האפעה, אך אם מדובר בשרף עין גדי, אין נסיוב נגד ארס זה.
חשוב להוריד מהנפגע שעונים, טבעות ובדים צמודים ולא לתת לו חומרים ממריצים.
סתירת הארס מבוססת על שימוש בנסיוב הכולל נוגדנים לארס והניתן בעירוי תוך-ורידי.
הפגיעה החמורה יוצרת אצל חלק מנפגעים רגישות לארס המתבטאת בבצקת בדרכי הנשימה, תפרחת מערכתית וירידה בלחץ הדם.
למרות תופעות הלוואי, במידת הצורך, ממשיכים לתת לחולה את הנסיוב וטיפול נוסף על פי צורך.

לצורך אבחון וביצוע טיפול נכון חשוב מאד לדעת איזה נחש תקף. האופציות הן תפיסת הנחש והבאתו לבית החולים כדי לזהות את סוגו, לצלם אותו בטלפון החכם ולהעביר את הצילום לרופאים בבית החולים או לחילופין לתת לרופאים מידע מדויק ככל האפשר על נראותו של הנחש, צבעיו, הציורים על גופו וכל פרט מזהה חשוב. מידע אקוטי זה יכול להציל את חיי הנפגע.